'Halah
Daf 12a
הֲווֹ בָּעֵיי מֵימַר מָה דְאָמַר תַּמָּן חַייָב אוֹף הָכָא חַייָב. מָה דְאָמַר תַּמָּן פָּטוּר אוֹף הָכָא פָטוּר. אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר תַּמָּן פָּטוּר הָכָא חַייָב. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל נִתְחַייְבוּ. כְּתִיב הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר י֨י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶּן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא חַד אָמַר כָּל מָה שֶׁכִּיבֵּשׁ יְהוֹשֻׁעַ כִּיבֵּשׁ זֶה. וֶחָרָנָה אָמַר יוֹתֵר מִמָּה שֶׁכִּיבֵּשׁ יְהוֹשֻׁעַ כִּיבֵּשׁ זֶה. 12a תַּנָּא רִבִּי סִידוֹר מְסַיֵיעַ לְרִבִּי מָנָא יָמִים קַלִּים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ,
Traduction
Lorsque de la terre de l’extérieur a été importée en Syrie, elle est considérée légalement pour tous les droits comme ce dernier territoire. Si ensuite on l’a exportée de là et transportée à l’intérieur, elle devient sujette à toutes les redevances légales.
Pnei Moshe non traduit
הוי בעיי מימר מ''ד תמן חייב וכו'. אהא דמייתי לקמן קאי דפליגי ר' חנינא ור' מנא בהאי קרא דכתיב גבי ירבעם בן יואש מלך ישראל הוא השיב את גבול ישראל וגו' חד אמר כל מה שכיבש יהושע כיבש זה כלומר שלא הוסיף לכבוש יותר אלא מה שכיבש יהושע ונטלו הארמים מהם הוא השיב אותן לגבול ישראל ואידך אמר שהוסיף וכיבש יותר ממה שכיבש יהושע. והשיב דכתיב לומר שהוא עשה והשיב את מה שכיבש יותר בגבול ישראל שיהו חייבים בכל מצות התלוים בארץ כמו גבול א''י עצמו ועל זה קאמר דהיו בני ישיבה רוצין לומר דהך פלוגתא דאמוראי תליא בפלוגתא דתנאי במתני' דמ''ד תמן כלומר במתני' דחייב בעפר ח''ל הבא בספינה לארץ אוף הכא חייב במה שכיבש יותר דלא יהא זה אלא כעפר ח''ל שניתוסף ובא לארץ והלכך דריש האי מ''ד שכיבש יותר ועשאן כמו גבול א''י ומ''ד תמן במתני' דפטור העפר ח''ל שניתוסף על הארץ אלא דוקא בגוששת אוף הכא ס''ל פטור שאין חיוב המצות התלוים בארץ נוהג אלא בא''י עצמה והלכך לא דריש השיב אלא כמשמעו שכל מה שכיבש יהושע ונוטלה מהם הוא חזר וכיבש והשיב אותן לגבול ישראל כך הוו בעו למימר מעיקרא:
אפילו כמ''ד וכו'. והדר דחי לה הש''ס דלא היא אלא אפילו למ''ד תמן במתני' פטור הכא חייב אף במה שכיבש יותר לפי שכיון שנכנסו ישראל. בתוך אלו הערים שהוסיף וכיבש נתחייבו בהן בכל מצות התלוים בארץ וא''כ אפי' לר' יהודה דמתני' איכא למימר דדריש כהאי מ''ד דיותר ממה שכיבש יהושע כיבש זה והשיב אותן שיהי' דין אלו ככל גבול ישראל:
תנא ר' סידור מסייע לר' מנא. היה פשיטא לי' לר' סידור דר' מנא הוא דקאמר דהשיב הוא שהוסיף וכיבש יותר והלכך קאמר דהוא תני ברייתא מה דמסייע ליה דתני ימים קלים עשו ישראל באותה הארץ דשכיבש ירבעם והוסיף על א''י שמעינן מיהת דכיבש יותר ממה שכיבש יהושע:
עָפָר חוּץ לָאָרֶץ שֶׁבָּא לְסוּרִיָּא נַעֲשֶׂה כְסוּרִיָּא. יָצָא מִשָּׁם לְכָאן נִתְחַייֵב.
Traduction
''Toutefois, ajoute R. Juda dans la Mishna, il faut que le bateau (troué et bouché avec de la terre) soit en contact avec le terroir''. R. Hagaï dit que cet avis de R. Juda est conforme à ce qu’il dit ailleurs (63)Au jour de fête, les transports étant interdits, il est permis pourtant de prendre de l'eau chez la voisine, dit la Mishna, Betsa, 5, 4. Comp. Ci-dessus, Maasser Sheni, 2, 1, fin., où il permet qu’une femme emprunte de l’eau à sa voisine, parce que c’est un objet sans valeur (de même ici, il ne suffit pas que le vaisseau touche l’eau palestinienne, mais que le terrain profite de son suc). Au contraire, dit R. Abin, cela ne paraît pas ainsi, et il semble même qu’il se contredit; car, si le vaisseau n’est pas troué de façon à ce qu’il y ait contact entre les terres, c’est la même chose que s’il l’était, et s’il ne l’est pas, les dîmes sont également dues en vertu d’une décision rabbinique, car il faut prélever l’oblation de ses produits, de même qu’on la prélève (rabbiniquement) sur les produits d’un pot de terre non troué (non en contact avec le terrain), où l’on se sert des produits d’un tel pot pour libérer ceux qui auraient poussé dans ce vaisseau. Ainsi, il a été enseigné: ''R. Juda dit que les produits d’un pot de terre non troué sont soumis à la dîme par décision rabbinique; l’oblation qu’on en prélève n’interdit pas l’ensemble auquel elle serait mêlée par mégarde, et n’entraîne pas l’oblation du 5e supplémentaire (64)(Kilayim 7, 6)''. (Selon lui, il importe peu que le vase soit troué ou non, puisqu’il ne s’agit pas d’être en contact avec le terrain, mais Eliézer: celui qui achète un pot de terre troué, situé en Syrie, même sans acquérir la terre inférieure, ni la supérieure, a fait une acquisition valable, au point d’entraîner les devoirs des dîmes et du repos agraire, fut-il suspendu sur 2 clous (sans autre contact). C’est aussi l’avis de R. Juda. Quelle différence y a-t-il entre cet exemple (où les redevances sont dues) et celui de la terre dans le bateau (non soumise)? C’est que le bateau va et vient sans s’arrêter, tandis que ce pot reste en place et peut ainsi sucer la terre.
Pnei Moshe non traduit
עפר ח''ל שבא לסוריא. בספינה נעשה כסוריא לכל דיניה ונתחייב במעשרות ושביעית מדבריהם:
יצא משם לכאן. מסוריא לא''י נתחייב בכל כא''י וקמ''ל דאף ר' יהודה מודה בהא משום דבא מיהת ממקום החיוב ואע''פ שהוא מדבריהם:
אָמַר רִבִּי יוּדָה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהַסְּפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי רִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה פוֹטֵר בְּמַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. אָמַר רִבִּי אָבִין לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ. לֹא הָֽיְתָה אֶת הַסְּפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת כְּמוֹ שֶׁהַסְּפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת. לֹא הָֽיְתָה הַסְּפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת מַעְשְׂרוֹתֶיהָ מֵהֲלָכָה תּוֹרְמִין מִמֶּנָּה עַל עָצִיץ שֶׁאֵין נָקוּב וּמֵעָצִיץ שֶׁאֵין נָקוּב עָלֶיהָ. כְּהָדָא דְתַנֵּי עָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב מַעְשְׂרוֹתָיו מֵהֲלָכָה וּתְרוּמָתוֹ אֵינָהּ מְדַמָּעַת וְאֵין חַייָבִין עָלָיו חוֹמֶשׁ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר הַקּוֹנֶה עָצִיץ נָקוּב בְּסוּרִיָּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנָה עָפָר שֶׁתַּחְתָּיו וְקַרְקַע שֶׁעַל גַּבָּיו קָנָה לְחַייְבוֹ לְמַעְשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית אֲפִילוּ נָתוּן עַל גַּבֵּי שְׁתֵּי יְתֵידוֹת. אַף רִבִּי יוּדָה מוֹדֵי בָהּ. מָה בֵינוֹ לְבֵין הַסְּפִינָה. סְפִינָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת וְזֶה בִמְקוֹמוֹ הוּא.
Traduction
R. Yossé dit au nom de R. Hanina:lorsque notre Mishna (§ 2) impose l’obligation de la halla à une pâte pétrie avec du jus de fruits, elle se conforme à l’avis de R. Eliézer b. Juda de Bartotha (67)On trouve ce nom en (Demaï 5, 1), qui dit ailleurs (68)Mishna, (Tevul Yom 3, 4), au nom de R. Josué: lorsqu’une pâte composée de farine susceptible de devenir impure par un contact antérieur d’humidité est pétrie avec du jus de fruits et qu’elle a été touchée ensuite par un homme s’étant baigné le même jour (tboul yom), ce contact rend toute la pâte impure pour le cohen; R. aqiba dit en son nom qu’en ce cas ledit contact contamine seulement l’endroit touché, non tout le reste (ce qui est pétri avec du jus, non susceptible de propagation, n’est pas non plus considéré comme un ensemble; donc le préopinant seul la considère comme un pâte jointe et lui impose le devoir de la halla). R. Simon b. Lakish dit: la discussion n’a lieu que lorsque le contact humide propageant l’impureté a eu lieu avant de pétrir la pâte, auquel cas il s’agit de savoir si le jus de fruit condense suffisamment la pâte pour que l’impureté du contact reflue sur l’ensemble, ou non; mais au cas où la pâte a été pétrie d’abord avec ce jus, puis humectée d’eau, il n’y a pas de condensation rétroactive, et la coagulation au jus de fruits ne saurait constituer la propagation même selon le préopinant. R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: notre Mishna peut s’expliquer d’après l’avis de tous; et s’il est vrai que R. aqiba n’admet pas la jonction d’une pâte pétrie au jus pour propager l’impureté, elle suffit pour que la halla soit due.
Pnei Moshe non traduit
א''ר יודה וכו'. דקתני במתני' וקס''ד דר' חגיי דטעמיה דר' יודה משום דכל זמן שאינה גוששת בקרקע. והרי היא במים לאו כנכנס לארץ חשיב העפר ומשום דמים אין בהם ממש והלכך קאמר ר' יהודה כדעתיה דר' יודה פוטר וכו' בפ''ה דביצה גבי האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן ור' יהודה פוטר במים לפי שאין בהם ממש:
א''ר אבין לא מסתברא דלא מחלפא שיטתיה וכו'. כלומר דר' אבין השיב על ר' חגיי דלדידך דבעית למימר דטעמא דר' יהודה משום שאין במים ממש א''כ לא מיסתברא הוא אלא דהוה מחלפה שיטתיה דר' יהודה ואיפכא הוה ליה למימר הכא לא היתה אם הספינה גוששת כמי שהספינה גוששת דהרי אם משום שאין במים ממש א''כ הוה לה הספינה כמונחת בארעא סמיכתא אלא דלאו היינו טעמא דר''י הכא דלא שייך האי טעמא כ''א התם לענין תחומין ומשום שאין במים ממש בטלי לגבי העיסה אבל הכא טעמיה הויא משום דכל זמן שאינה גוששת בקרקע כמי שלא נכנסה בארץ דמיא:
לא היתה ספינה גוששת. מלתא באנפי נפשה היא דלר' יהודה אם לא היתה גוששת בדין הוא שיהו מעשרותיה מהלכה כלומר דמיהת מהלכה מדרבנן נתחייב הצומח בעפר שבתוכה ותורמין ממנה וכו' שאף עציץ שאינו נקוב דלא חשיב כארץ לענין חיוב מן התורה מדרבנן מיהת יש בו חיוב תרומה ומעשרות כהדא דתני וכו' בתוספתא פ''ה דדמאי והובאה לעיל פ''ז דכלאים בהלכה ו':
הקונה עציץ נקוב בסוריא. כלומר אפי' בסוריא שאין חיוב המעשרות אלא מדבריהם מ''מ עציץ נקוב לעולם כארץ הוא ואע''פ שלא קנה העפר שתחתיו:
וקרקע שעל גביו קנה. כלומר שלא קנה אלא העפר שעל גבי העציץ אפי' כן הרי קנה לחייבו למעשרות ולשביעית כדין הקונה קרקע בסוריא:
אפי' נתון ע''ג שתי יתידות. ואפי' אינו מונח ע''ג הקרקע אלא נתון על שתי יתידות באויר הואיל ונקוב הוא יונק מהקרקע:
אף ר' יודה מודה בה. בעציץ נקוב המונח ע''ג יתידות:
מה בינו לבין הספינה. דפליג ר' יהודה וס''ל דגוששת בקרקע בעינן וקאמר דשאני ספינה שהיא עולה ויורדת ואינה נוחה במקום אחד אבל זה במקומו הוא מונח:
רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה אָמַר דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בִּירְתוֹתָא הִיא דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בִּירְתוֹתָא אוֹמֵר מִשֵּׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּסַל אֶת כּוּלָּהּ. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ לֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מָה פְלִיגִין. בְּשֶׁהוּכְשְׁרָה וְאַחַר כָּךְ נִילּוֹשָׁה שֶׁמֵּי פֵירוֹת מְחוּוָרִין לְהַכְשִׁיר. אֲבָל אִם נִילּוֹשָׁה וְאַחַר כָּךְ הוּכְשְׁרָה אֵין מֵי פֵירוֹת מְחוּוָרִין לְהַכְשִׁיר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי עְקִיבָה אָמַר תַּמָּן אֵין מֵי פֵירוֹת מְחוּוָרִין לְטוּמְאָה מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁמֵּי פֵירוֹת מְחוּוָרִין לַחַלָּה.
Traduction
R. Aba ou R. Hiya dit au nom de R. Josué b. Lévi: les sept espèces de liquides (eau, vin, rosée, lait, huile, miel) peuvent seuls former une véritable jonction. R. Yossé demanda: sous quel point de vue cette assertion a-t-elle été émise? Est-ce sous le rapport de l’impureté ou sous celui de la halla? Si c’est sous ce dernier apport, il va sans dire que la jonction n’est pas non plus formelle au point de vue de l’impureté; mais si c’est au point de vue de l’impureté, il se peut que pour la halla, l’avis soit différent et que la jonction soit admise? R. Yona répondit en disant qu’il s’agit de la halla, et a fortiori de l’impureté. Il se conforme en cela à ce qu’il a enseigné ailleurs, comme étant dit au nom de R. Simon b. Yohaï. D’autre part, R. Josué b. Levi dit que son avis est celui de R. Simon b. Yohaï, lequel dit au nom de R. Tarfon comme on emploi l’expression halla, aussi bien pour le prélèvement de la pâte (Nb 15, 20) que pour l’offrande pétrie à l’huile (Ex 29, 23) ou (Lv 8, 26), on en conclut que l’on pourra donner ce nom à toute pâte pétrie à l’huile; or, l’huile est l’un des 7 liquides énoncés susceptibles de propager l’impureté (il faut donc l’un d’eau pour qu’il y ait l’assemblage et l’obligation) (69)Sur un alinéa, dont le texte se trouve déjà en (Berakhot 8, 2 )..
Pnei Moshe non traduit
דר''א בן יהודא איש ברתותא היא. הא דקתני במתני' עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה אתיא כר' אלעזר בן יהודא. דתנינן תמן בפ''ג דטבול יום עיסה שהוכשרה במשקה ונילושה במי פירות ונגע בה טבול יום ר''א וכו' משום ר' יהושע פסל את כולה דס''ל דאע''ג דמי פירות אינן מכשירין מ''מ עיסה זו שכבר הוכשרה במשקה והמי פירות מחברין אותה הלכך אפי' נגע טבול יום במקצתה פסל את כולה ומדקאמר דמי פירות עושין חיבור לטומאה עושין הן ג''כ חיבור לחיוב חלה ור''ע אומר משמו דר' יהושע דלא פסל אלא מקום מגעו דאין מי פירות עושין חיבור לטומאה ולדידיה נמי אין עושין חיבור לחלה והלכך לא מיתוקמא המתני' אלא כר''א בן יהודא משום ר' יהושע:
מה פליגין. ר''ל מפרש לפלוגתייהו דהתם דלא פליגי אלא בעיסה שכבר הוכשרה במשקה ואח''כ נילושה במי פירות דבכה''ג מי פירות מחוורין להכשיר כלומר לעשות חיבור לטומאה אבל איפכא לא לפי שאין מי פירות מחוורין הן להכשיר והלכך במתני' שאין העיסה נילושית אלא במי פירות אפי' לר' יהושע אין עושין חיבור לחלה:
ר' חייה בשם ר' יוחנן קאמר דמתני' דהכא דברי הכל היא. ואפי' לר''ע דהתם דאמר אין מי פירות מחוורין הן לענין טומאה ואין עושין חיבור להעיסה מודה הוא הכא שמי פירות מחוורין הן לענין חיוב חלה ועושין חיבור להעיסה:
'Halah
Daf 12b
רִבִּי בָּא 12b רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין לָךְ מְחוּוָר אֶלָּא שִׁבְעַת הַמַּשְׁקִין בִּלְבַד. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי מָה אִיתְאֲמָרַת לַחַלָּה לְטוּמְאָה. אִין תֵּימַר לַחַלָּה כָּל שֶׁכֵּן לְטוּמְאָה. אִין תֵּימַר לְטוּמְאָה הָא לַחַלָּה לֹא. רִבִּי יוֹנָה פְּשִׁיטָא לֵיהּ לַחַלָּה כָּל שֶׁכֵּן לְטוּמְאָה. רִבִּי יוֹנָה כְדַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה תַּנֵּי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תַּנֵּי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן חַלָּה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן. מָה חַלָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן עֲשׂוּיָה בְשֶׁמֶן. אַף חַלָּה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עֲשׂוּיָה בְשֶׁמֶן. וְשֶׁמֶן אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמַּשְׁקִין הוּא.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אין לך מחוור וכו'. ומילתיה דריב''ל אתמר סתמא ולפיכך בעי ר' יוסי לענין מאי איתאמרת אם לחלה או לטומאה דאם תאמר דלחלה אין לך מחוור לעשות חיבור אלא ז' המשקין בלבד א''כ כ''ש לענין טומאה דהא ר' יוחנן דס''ל דאין עושין חיבור לטומאה אבל לחלה עושין ואם תאמר לענין טומאה קאמר ריב''ל א''כ אפשר הא לחלה לא קאמר ולא פליג אדר' יוחנן:
ר' יונה פשיטא ליה. דמילתיה דריב''ל לחלה איתמר וכ''ש לענין טומאה:
ר' יונה כדעתיה. לשיטתיה אזיל דר' יונה תני דרשב''י ריב''ל תני דרשב''י כלומר דס''ל כדתני רשב''י והלכך מוקי ליה למילתי' דריב''ל נמי כהאי תנא:
ונאמר להלן. (גבי נזיר) חלת לחם שמן אחת עשויה בשמן:
ושמן אחד משבעת המשקין הוא. כלומר מדיליף ג''ש מהתם דהעשויה בשמן וכיוצא בו מז' המשקין נקראת חלה אבל לא העשויה במי פירות א''כ הא דריב''ל לענין חלה איתמר וכ''ש לטומאה ולדידיה מתני' דהכא לא מיתוקמא אלא כר''א בן יהודה משום ר' יהושע וכדמוקי לה ר' יוסי בן ר' חנינא:
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שַׁבָּתַי רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לַחַלָּה וְלִנְטִילַת יָדַיִם אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָעַת מִילִין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה הֲדָא דַתֵימַר לְפָנָיו אֲבָל לַאֲחָרָיו אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ר' יוסי בשם ר' שבתי וכו' לחלה ולנטילת ידים וכו'. האי מילתא גרסינן לה לעיל בפ''ח דברכות בהלכה ב' ושם תמצא מפורש עד סוף הלכה:
שׁוֹמְרֵי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּיסִין מַה אַתְּ עֲבַד לוֹן כְּלִפְנֵיהֶן כִּלְאַחֲרֵיהֶן. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרוּמָה. וַהֲדָא אִשָּׁה לֹא בְתוֹךְ בֵּיתָהּ יוֹשֶׁבֶת וְתֵימַר אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו. וְהָכָא אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.
Traduction
vide
תַּנִּי הַמַּיִם שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן רְשׁוּת וְשֶׁל אַחַר הַמָּזוֹן חוֹבָה. אֶלָּא שֶׁבָּרִאשוֹנִים נוֹטֵל וּמַפְסִיק. וּבַשְּׁנִיִיִּם נוֹטֵל וְאֵינוֹ מַפְסִיק. מַהוּ מַפְסִיק. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה וְאַתְּ אָמַרְתָּ רְשׁוּת. אִין דְּבָעֵי מֵימַר אַרְבָּעַת מִילִין וְאַתְּ אָמַרְתָּ רְשׁוּת.
Traduction
vide
אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱכַל בְּשַׂר חֲזִיר. עַל הַשְּׁנִיִּים יָֽצְאָה אִשָּׁה מִבֵּיתָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנֶּהֶרְגּוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת.
Traduction
Ce que la Mishna permet à une femme nue assise, prouve que la vue des fémurs n’est pas une nudité interdite (puisque cette partie du corps reste à découvert). Ce n’est vrai toutefois, est-il dit, qu’au point de vue des bénédictions à réciter (70)Comp. Ibid., p. 316.; mais il est toujours interdit de regarder n’importe quelle partie de la femme (d’autrui). C’est ainsi que l’on a enseigné: regarder le talon d’une femme est un acte aussi coupable que de regarder son sein, et cette dernière vue est aussi coupable que la cohabitation adultère. Samuel dit: même la voix chez une femme étrangère est considérée comme un objet interdit sous le rapport des mœurs, parce qu’il est dit (Jr 3, 9): par la voix de sa prostitution elle a souillé tous le pays.
הָדָא אָֽמְרָה עֲגָבוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם עֶרְוָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר לִבְרָכָה אֲבָל לְהַבִּיט אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא אָסוּר. כְּהָדָא דְתַנֵּי הַמִּסְתַּכֵּל בַּעֲקֵיבָהּ שֶׁל אִשָּׁה כְּמִסְתַּכֵּל בְּבֵית הָרֶחֶם. וְהַמִּסְתַּכֵּל בְּבֵית הָרֶחֶם כִּילּוּ בָּא עָלֶיהָ. שְׁמוּאֵל אָמַר קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה מַה טַעַם וְהָיָה מִקּוֹל זְנוּתָהּ וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ וְגוֹ'.
Traduction
R. Houna dit: on peut, en étant placé près d’une souillure (des excréments) réciter les prières, à condition que le corps ne touche pas cette souillure. Lorsqu’on s’est assis (pour ses besoins) et que l’on ne s’est pas essuyé, la prière est interdite. R. Mena ajoute: bien que cette règle ne soit pas dite par son maître R. Yossé, il s’est conformé à l’avis de R. Houna en disant qu’il est permis pendant la prière de se tenir après de la souillure, à la seule condition de ne pas la toucher du corps; si l’on s’est assis (par besoin), on s’est sali par le contact, et c’est interdit, vu que le corps y a touché.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא אמרה עגבות אין בהן משום ערוה. שהרי כשהיא יושבת ואין כל פניה טוחות בקרקע אע''פ שאין ערותה נראית עגבותיה נראות אלא שאין בהן משום ערוה לענין ברכה כדמסיק:
רַב הוּנָא אָמַר עוֹמֵד הוּא אָדָם עַל הַצּוֹאָה וּמִתְפַּלֵּל וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בַּצּוֹאָה. יָשַׁב וְלֹא קִינַּח אָסוּר. אָמַר רִבִּי מָנָא אַף עַל גַּב דְּלֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָדָא מִילְתָא אָמַר דִּכְוָותָהּ דְּרַב הוּנָא אָמַר עוֹמֵד הוּא אָדָם עַל גַּבֵּי צוֹאָה וּמִתְפַּלֵּל וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בַּצּוֹאָה. יָשַׁב וְלֹא קִינַּח הֲרֵי בְשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בַצּוֹאָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
עומד הוא אדם על הצואה. על המקום שיש בו צואה ומותר להתפלל ובלבד שלא יהא בשרו ממש נוגע בצואה:
ישב. להפנות ולא קינח עצמו אסור להתפלל:
א''ר מנא אע''ג דלא אמר ר' יוסי הדא מילתא. ר' יוסי היה רבו של ר' מנא כדאמר לקמן ובכמה מקומות ובנו של ר' יונה בר פלוגתיה דר' יוסי בכל מקום ואמר אע''פ שלא שמעתי מרבי ר' יוסי בפירוש שאסור אפ''ה אמר דכוותה דרב הונא דאמר ר' יוסי עומד הוא אדם וכו' ישב להפנות ולא קינח הרי בשרו נגע בצואה והיינו דרב הונא דאמר אסור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source